פסק-דין בתיק תע"א 9211-08

1.      לפנינו תביעה של התובע - עובד לשעבר של הנתבעת, לתשלום פיצויי פיטורים וגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

המסגרת העובדתית:

2.      ואלה עובדות המסגרת הרלוונטיות, כפי שעולה מעדויות העדים לפנינו   ומהראיות שהוגשו:

א.      הנתבעת הינה חברה פרטית הרשומה בישראל, מושבה באיזור התעשייה בנתניה ועיקר עיסוקה במתן שירותים ופתרונות בתחום המיחשוב ללקוחות שונים ברחבי הארץ.

ב.       התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקיד מיישם החל מחודש 1/1999 ועד ליום 13.7.2007. עבודתו של התובע בוצעה בעיקרה אצל הלקוחות השונים של הנתבעת.

ג.        בחודש 1/2001 נחתם הסכם עבודה בין הצדדים והחל מאותו חודש עמדה משכורתו של התובע על סך של 11,000 ש"ח .  בחודש 4/2006 עלתה משכורתו של התובע לסך של 13,000 ש"ח. ההעלאה בסך 2,000 ש"ח הוגדרה כ"בונוס" אולם אין חולק כי מבחינה מהותית מדובר היה בהעלאה בשכר .

ד.       התובע התפטר מעבודתו בנתבעת.

ה.      ביום 14.1.2008 - כמה חודשים לאחר סיום העבודה - פנה התובע באמצעות בא כוחו לנתבעת בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים ותמורה בגין שעות נוספות.

ו.        ביום 17.3.2008 השיבה הנתבעת לתובע, באמצעות ב"כ, כי היא דוחה את טענותיו וכי בכל הנוגע לטענתו בנוגע לתשלום בגין שעות נוספות - בדיקתה העלתה כי במהלך שנות עבודתו של התובע הוא החסיר כ - 2,000 שעות עבודה.

דיון והכרעה

זכאותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים

3.      אין חולק כי על פי הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים במקרה של התפטרות. סעיף 8.א. להסכם העבודה קובע:

" מוסכם כי החברה תבצע תשלומים לביטוח מנהלים במסגרת פוליסת ביטוח מנהלים הקיימת בבעלות העובד ובמסגרתה ישולמו במקביל לתשלום כל משכורת תשלומים ע"ח פיצויי פיטורין וגמל כלהלן:

1.    1/3 8  מהמשכורת ישולמו ע"י החברה ע"ח פיצויים.

..."

סעיף 8.ד. להסכם העבודה קובע:

"הבעלות על כספים שהופקדו בגין הפרשה לפיצויי פיטורין ע"י החברה יהיו בבעלות החברה ויועברו לבעלות העובד עם סיום יחסי עובד- מעביד, בנסיבות המזכות את העובד בפיצויי פיטורין עפ"י דין והתשלום יהווה תשלום על חשבון פיצויי פיטורין עפ"י חוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג - 1963 והתקנות שהותקנו ויותקנו על פיו."

4.      לגרסת התובע, הנתבעת נוהגת לשחרר לעובדיה את חלק הפיצויים הצבור בפוליסת ביטוח המנהלים, גם כאשר מדובר בהתפטרות שאינה מזכה, וזאת כפי שאף נהוג בענף תוכנות המחשב ותעשיית הטכנולוגיה העילית ולפיכך עליה לנהוג כך גם בעניינו. לעומתו טענה הנתבעת כי אין בנתבעת כל נוהג לשלם לעובדים המתפטרים פיצויי פיטורים והתובע היה מודע לכך כי ככל שיתפטר לא יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, כפי שאף נקבע בהסכם העבודה שצוטט לעיל. לגרסת הנתבעת, אכן היו מקרים שבהם שילמה לעובדים שהתפטרו פיצויי פיטורים - אולם זאת רק לעובדים ש "נתנו את נשמתם לחברה" או לעובדים שהתקיימו לגביהם נסיבות אישיות מיוחדות.

5.      כתמיכה לגרסת התובע לפיה נוהגת הנתבעת לשחרר לעובדים את חלק הפיצויים גם במקרה של התפטרות - העידו מטעמו שני עובדים: מר עירן זהר שהתפטר מעבודתו בנתבעת בשנת 1999 וקיבל את מלוא כספי הפיצויים שנצברו לזכותו בפוליסת הביטוח והגב' אלה נבו שהתפטרה מעבודתה בנתבעת בשנת 2000 וגם עבורה שחררה הנתבעת את מלוא כספי הפיצויים שנצברו לרשותה בקופה בחברת הביטוח .